עקירות

 

מהי עקירת שן?
עקירת שן היא הפרדת השן מן הרקמות המקיפות אותה ומן העצם בתוכה היא נחה והוצאתה החוצה.
 
למה משמשת עקירת שן?
במידה ושן נשברת באופן דרסטי או עששת פגעה בשן באופן קיצוני אשר אי אפשר להצילה בעזרת סתימה, טיפול שורש, מבנה וכתר או כל טיפול
אחר , יחליט רופא השיניים כי יש להוציא את השן (לעקור את השן) על מת שלא תיגרום לנזק נוסף.
להלן מספר סיבות:
• במצב ששיניים מסויימות היקבות או מונעות משיניים אחרות לבקוע.
• במהלך טיפול של יישור שיניים לעיתים יש לבצע עקירות של שיניים כדי לפנות מקום בלסת לשיניים אחרות - בד"כ במצב שבו הלסת "קטנה" מידי
   ולא יכולה להכיל את כל השיניים.
• במצב של קבלת תרופות נגד מחלת הסרטן עלולות שיניים "לההרס" כתוצאה מתנגודת ירודה של המערכת החיסונית.
• במצב של השתלת איברים במידה וישנן שיניים בעלות סבירות גבוהה לגרימת זיהום לאחר גמר  הטיפולובכך לגרום לכשל של קליטת ההשתלה בשל
  החלשות המערכת החיסונית.
• שיני בינה - שיניים אלו בוקעות במהלך שנות העשרה המאוחרות. לעיתים נראה כי שיניים אלו מופיעות כאשר הן "כלואות" (אינפקטד) בתוך הלסת
  במנך אופקי בזויות שונות ועלולות ליצור בעיה במשנן קיים ו/או לגרם לכאב בשל המנח הבעייתי, וכן לשיני בינה לעיתים אין מקום לבקוע בשלמותן,
  דבר הגורם לכאב ונפיחות ואף מוקד לזהוםעקב קושי לנקות היטב במקום. במצב כזה יש לשקול , ביחד עם רופא השיניים שלך, אפשרות של
  עקירת השן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכנה:
לאחר קבלת המידע הדרוש, רופא השיניים שלך יערוך צילום רנטגן של המקום המדובר ויוחלט על הדרך הטובה ביותר לעקירת השן.
יהיו מצבים מסויימים בהם ימליץ הופא השיניים שלך על צילום סטטוס או צילום פנורמי וכל זאת על מנת לקבל מידע נוסף לו הזקק הרופא לשם ביצוע
העקירה.
בצילום פנורמי, ניתן לראות את כל השיניים וכן את מצב הרקמות שסביב השן, ואינפורמציה נוספת כמו:
• מערך היחסים בין השן המיועדת לעקירה - שן בינה למשל - עם יתר השיניים שליד וממול.
• קירבה של שן המיועדת לעקירה , בלסת עליונה , לסינוס.
• קירבה של שן המיועדת לעקירה , בלסת תחתונה, לעצב האלוואולרי העובר בלסת זו ונותן את התחושה בלסת התחתונה, לשיניים תחתונות, לשפה
  התחתונה ולסנטר.
• מצב העצם והרקמות מסביב לשן.
 
לעיתים , ימליץ רופא השיניים על לקיחת אנטיביוטיקה לפני ואחרי עקירת השן.
• במצב של דלקת בזמן בו יש צורך לבצע את עקרת השן.
• במצב של מערכת חיסונית מוחלשת.
• במצב של בעיה רפואית ספציפית או כרונית.
 
תהליך:
ישנם שני סוגי עקירות
1. עקירת שן פשוטה. מבוצעת בשן שבקעה במלואה אל תוך חלל הפה. בד"כ בעזרת אלחוש מקומי. בעקירה פשוטה, רופא השיניים יאחז בשן במצבט מיוחד וישחרר את השן מאחיזתה לבסת וברקמות המקיפות וישלוף את השן החוצה. לפעמים ישתמש רופא השיניים במניף שיעזור לו בתהליך שחרור השן ממקומה.
 
2. עקירת שן כירורגית, או עקירה כירורגית, לשיניים כלואות אשר לא בקעו לחלל הפה, לשיניים שר נשברו אל מתחת לקו החניכיים. בכדי לאפשר גישה לשן הן בראיה והן באחיזה, על רופא השיניים להזיז את החניכיים (פלאפ) , ולאפשר גישה לחלקי השן ו/או עצם שיש להסיר. במצבים מסויימים יש צורך לחתוך את השן לחלקים על מנת לעקור אותה.
טיפול עקירה כירורגית מבוצע על פי רוב בהרדמה מקומית (אלחוש). במטופלים בעלי בעיה רפואית ספציפית, יתכן כי יומלץ על הרדמה כללית.
 
מעקב:
מרבית העקירות הרגילות איהן מלוות בכאבים עזים לאחר הטיפול. יתכן ויהיה צורך במשכך כאבים פשוט (אקמול, אופטלגין, אדוויל...) למשך מספר ימים ואף יתכן כי לא יהיה בכך צורך בכלל.
 
מאחר ועקירה כירורגית הינה מורכבת יותר בד"כ, יתכן כי לאחר הטיפול יתעוררו כאבים.חוזקם ומשכם תלוי במורכבות הטיפול .
 
פצע בפה נוטה לדמם יותר מפצע בעור עקב הסביבה הלחה שבחלל הפה אשר מעקבת היווצרות שכבה קרושה. לכן, לאחר עקירה של שן יבקש רופא השיניים שלך לנשוך פד גזה למשך 20-30 דקות ברציפות , דבר אשר ייצור לחז באזור העקירה ויאפשר לדימום במקום להקרש. על המטופל לשים לב ולא להפריע לקריש הדם שנוצר במשך 24 שעות שלאחר העקירה.
ניתן להצמיד כריות קרח לפנים באזור עקירת השן כדי למנוע נפיחות לאחר הטיפל.
במידה והלסת כואבת או נוקשה לאחר שהנפיחות יורדת, מומלץ להצמיד רטיות פושרות במקום. יש לאכול מאכלים רכים ופושרים למשך מספר ימים לאחר העקירה. בין הארוחות יש לבצע שטיפות במי מלח (1כפית מלח לכוס מים פושרים) על מנת לשמור על ניקיון המקום ולהסיר שאריות מזון. את השטיפות יש להתחיל רק כ- 24 שעות לאחר הטיפול.
רוב הכאב ו/או הנפיחות עוברים לאחר 1-3 ימים שלאחר עקירת השן.
ריפוי ראשוני לוקח לפחות שבועיים.
במידה ויש צורך בתפרים, יש להסירם אצל רופא השיניים שלך בד"כ לאחר שבוע ימים או לאחר פרק הזמן עליו ממליץ הרופא.
אין לעשן, להשתמש בקש או לירוק לאחר עקירה של שן. פעולות אלו עלולות לשחרר את קריש הדם שנוצר במקום ועלול לגרום לדימום או "שקע יבש" (דריי סוקט) אשר נגרם ב-3%-4% מהמקרים.
מצב של דריי סוקט עלול להיווצר ב-20%-40% מהמקרים בעקירת של כלואה, עליה באחוזים תתכן במטופל מעשן או אישה המשתמשת בגלולות למניעת הריון.
 
סיכונים:
• יתכן זיהום לאחר עקירת שן, למרות שהסיכוי לכך נמוך במצב של מערכת חיסונית תקינה.
• מצב של דריי סוקט (שקע יבש) יתכן כאשר קריש הדם לא נוצר, או כאשר קריש הדם שנוצר יוצא או זז מוקדם מידי.
• בדריי סוקט נמצא כי העצם באזור העקירה נחשפת לאויר, דבר הגורם כאב רב וכן ריח וטעם לא נעימיםץ יש לטפל במצב זה בתרופות מיוחדות לשיכוך הכאב ועידוד ריפוי המקום (יבוצע ע"י רופא השיניים).
 
בעיות פוטנציאליות אשר עלולות להופיע:
• נזק מקרי לשיניים שליד מקום העקירה.
• עקירה לא שלמה, בה חלק של שורש נשאר במקום, בד"כ יוסר ע"י רופא השיניים אך לעיתים יוחלט כי יתכן פחות סיכון בהשארת
  החתיכה.
• שבר בלסת כתוצאה מהפעלת לחץ במהלך עקירת שן - בעל סיכוי בעקירות אצל מטופלים מבוגרים הסובלים מאוסטאופורוזיס של הלסת.
• חירור הסינוס בעת עקירה של שן בלסת עליונה - חור קטן בד"כ יסגר באופן טבעי לאחר מספר שבועות, אך במצב של חור גדול בסינוס יהיה צורך בניתוח כדי לתקנו.
• כאבים בשרירי הלסת ו/או במפרקי הלסת - בשל פתיחה מאומצת של הפה במהלך הטיפול  או במקום הזרקת חומר האלחוש.
• תחושת נמנום ארוכת טווח באזור הלסת ו/או השפה - בד"כ בלסת תחתונה עקב גרימת טראומה לעצב העובר בלסת התחתונה (העצב האלוואולרי) בזמן עקירת השן. ריפוי מלא של העצב עלול לקחת 3-6 חודשים. במקרים נדירים תחושת הנמנום עלולע להשאר באופן קבוע.
 
מתי להתקשר לרופא השיניים?
 
 
לאחר עקירת שן, במידה ונפיחות אינה עוברת אלא ממשיכה.
 
במידה והחום עולה, צמרמורות מופיעות, אדמומיות, דימום שלא נעצר, בעיה בבליעה. במיקרה הצורך ימליץ רופא השיניים על לקיחת אנטיביוטיקה
 
במידה והלשון , הסנטר או השפה מרגישים רדומים גם לאחר הפגת ההרדמה המקומית - יש לעדכן את רופא השיניים.
 
כמו כן, יש להתקשר לרופא השייים שלך במידה ואזור עקירת השן כואב מאוד גם לאחר פרק זמן סביר, דבר המורה על מצב של דריי סוקט.