השתלת עצם

 

על מנת להביע להצלחת שתל דנטלי, יש לדאוג כי כמות העצם במקום הינה מספקת.מצבים של איבוד שיניים כתוצאה ממחלה פריודנטלית ( חניכיים) , חבלה  , טראומה או מום מולד. במידה והלסת קצרה מידי, צרה מידי או שני המצבים גם יחד, יש צורך בהליך של הוספת עצם ללסת לפני ביצוע שתל וכתנאי להצלחתו.
 
תהליך השתלת עצם (אוגמנטציה) הינו שם כללי למגוון הליכים בהם מוסיפים עצם ללסת, מחכים לקליטה ואיחוד עם עצם הלסת הטבעית, וביצוע השתלה לשם שיקום מלא של האזור .
 
בד"כ יחכה רופא השיניים בין 6-12 חודשים לפני ביצוע השתל על מנת להבטיח קליטה מלאה של העצם ובעיקבות כך, את קליטת השתל.
 
הצלחה של השתלת עצם:
 
אחוז ההצלחה באוגמנטציה של עצם הינו גבוהה ביותר. למרות זאת, תמיד ישנו סיכוי כי התהליך יכשל. בשונה משתלי איברים, דחיה של חומר עצם מתבטאת בהיתנתקות חומר העצם מן הלסת. אין אינפורמציה מדויקת לגבי הסיבות לכך, אד ידוע כי אחוזי דחייה גבוהים יהיו אצל מטופלים מעשנים ו/או בעלי מחלות מסוימות.
שתל עצם אשר נדחה יוצא וינוקה מן המקום. לאחר ריפוי מלא של האזור, ניתן לנסות השתלת עצם בשנית, באחוזי הצלחה גבוהים.
 
הליכי אוגמנטציה נוספים:
 
ישנם עוד מספר הליכים של אוגמנטצית עצם לשם הפקת תמיכה מספיקה לביצוע שתל.
 
אחד מהם הוא : הרמת סינוס - בו יוצרים הגבהה של הלסת העליונה ע"י מילוי חללי הסינוס שבשני צידי האף, בחומר עצם. הליך זה מתבצע כאשר בלסת עליונה אין מספיק חומר עצם בלסת לאפשר תמיכה לשתל.
הליך זה מבוצע ע"י כירורג, במרפאת השיניים ובהרדמה מקומית.
 
הליך נוסף מתבצע במצב של רכס לסת צר אשר אינו יכול לתמוך בשתל. בטיפול זה יבוצע חריץ לאורך הרכס של הלסת ובו יונח חומר עצם אשר יצור עיבוי/הרחבה של רכס הלסת. הליך זה מבוצע ע"י כירורג , במרפאת השיניים ובהרדמה מקומית.